בתאריך 30.7.10 הוגש כתב האישום המקורי כנגד 2 הנאשמים, שייחס לשניהם בצוותא חדא עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, וקשירת קשר לביצוע קשר של גניבת רכב, ונאשם 1 הואשם גם בנהיגה בזמן פסילה ונאשם 2 בכניסה לישראל שלא כדין.
הנאשם 1 ביקש להגיע להסדר טיעון עם התביעה תוך שהוא מודה בעובדות כתב האישום, נאשם 2, לא חלק על חלקו הקשור לנסיון גניבת הרכב, אולם טען שהיה נוסע פאסיבי בלבד ברכב בו נהג הנאשם 1 ולכןלא ניתן להרשיעו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
בהסכמת הצדדים הוגש כל חומר הראיות בכתב לביהמ"ש, ולאחר שמיעת וקבלת סיכומי הצדדים, קבעתי כי למרות שלנאשם 2 אין כל חלק פיזי בביצוע נהיגה המסוכנת ע"י נאשם 1, הרי מבחינה משפטית הוא נחשב למבצע בצוותא של העבירה ולכן יש מקום להרשיעו מהבחינה המשפטית בביצוע עבירה זו, כאשר חלקו הפאסיבי ילקח בחשבון בשאלת העונש בלבד.
לאור החלטה זו, הוגש כתב אישום מתוקן שבו הודו הנאשמים והורשעו על פי הודאתם, ולאחר קבלת תסקירי שירות המבחן, טענו הצדדים את טיעוניהם לעונש.
מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם 1 נפסל בעבר מלנהוג ברכב מנועי, ואילו נאשם 2 שהה בישראל שלא כדין. הנאשמים ושניים נוספים, קשרו קשר לביצוע גניבת רכב, והצטיידו מבעוד מועד בכלי פריצה, פנסים, כפפות, וארבעה "מוחות" של מחשבי רכב לצורך התנעת כלי הרכב המיועדים לגניבה.
ביום 18.7.10 שעה 02.30, נסעו הארבעה ברכב שבתוכו ציוד הפריצה, כאשר נאשם 1 נוהג ברכב.
החבורה הגיעה לב"ב ועצרה ליד רכב מסוג פולסווגן ע"מ לגונבו. שני הנילווים, בסיוע הנאשמים, פרצו לרכב, וחיבלו בו לצורך גניבתו, כאשר נאשם 2 יוצא מהרכב בו נסעו ומשקיף לצורך שמירה מפני מי שמתקרב למקום, שניים אחרים יצאו עם ציוד פריצה מרכבם לעבר רכב הפולסווגן, שברו את חלונותיו הקדמיים, את מנעול ההגה ואת לוח השעונים כדי לחשוף את חוטי החשמל לצורך התנעת הרכב.
אותה עת, המתין הנאשם 1 ברכב בו הגיעו בני החבורה.
ניידת משטרה הגיעה למקום, כשהבחינו השוטרים בנאשם 1 היושב ברכב המילוט החונה במקום כשאורות הבלם שלו דולקים, התעורר חשדם והשוטרים ביקשו לבדוק את רכב המילוט ואת הנאשם.
אותה עת הבחין שוטר בנאשם 2 ובשני חבריו רצים לעבר רכב המילוט, נאשם 1 המתין שכל חברי החבורה יכנסו לרכב והחל להמלט מהמקום בנסיעה מהירה, בלי שהדליק אורות.
השוטרים החלו במרדף תוך הפעלת האורות הכחולים של הניידת ותוך כריזה שמדובר באנשי משטרה, אולם הרכב המשיך להמלט, נסע ברחובות חד סטריים, צרים בהם חונים כלי רכב משני הצדדים, תוך כדי נסיעה פרועה ומסוכנת ותוך חצייה של תמרור עצור, בלא לעצור.
לאחר מכן, חלף הרכב על פני צומת בו דלק אור אדום ברמזור, והולכת רגל שחצתה במעבר חצייה, נאלצה לעמוד באמצע מעבר החציה כדי לא להידרס.
שוטרים נוספים הצטרפו למרדף, הרכב הנמלט חצה צומת נוסף בניגוד לאור אדום ברמזור, וכלי רכב שחצו את הצומת באותה עת, נאלצו לבלום בלימת חרום כדי להמנע מתאונה.
ניידת נוספת הצטרפה למרדף, והרכב הנמלט חצה שוב שני צמתים בניגוד לאורות אדומים ברמזורים.
שוטר שחסם עם ניידת את נתיב הנסיעה של הרכב הנמלט, נאלץ להמלט מרכבו כדי שלא יפגע מהרכב, והרכב הנמלט ניגח את ניידת המשטרה שחסמה את הצומת.
שוטרים נוספים הצטרפו למרדף, והנסיעה הפרועה המשיכה תוך שכלי רכב הנוסעים במקום נאלצים לבלום ולסטות מכיוון נסיעתם.
בצומת הבא שוב חצה הרכב בניגוד לרמזור אדום, וביצע פניית פרסה במהירות גבוהה, עלה על אי תנועה ונסע בכיוון ההפוך באופן שאילץ את ניידת המשטרה הרודפת לסטות בחדות כדי להמנע מתאונה.
לאחר מכן, חלף הרכב על פני צומת בניגוד לאור אדום ברמזור, ואילץ כלי רכב לבלום בלימת חירום ולסטות מנתיב נסיעתם, המשך הנסיעה במהירות גבוהה היה שהרכב עקף רכב אחר, ועבר לנתיב הנסיעה הנגדי, תוך סיכון המשתמשים בדרך, לאחר מכן, הגיע ניידת מוסוות למקום, שבלמה את רכב המילוט.
כאשר עצר הרכב הנמלט, נשאר נאשם 1 ברכב ואילו נאשם 2 והשניים הנוספים החלו להמלט, נאשם 1 סירב לצאת מהרכב למרות שנאמר לו שהוא עצור, והוא השתולל והתנגד למעצרו.